עמדות אנשי צוות במגזר הערבי כלפי שילובם של אנשים מפגרים בקהילה מייסא מזאוי-מרג' הי בהדרכת: ד"ר אילנה דבדבני

Transcript

1 עמדות אנשי צוות במגזר הערבי כלפי שילובם של אנשים מפגרים בקהילה מייסא מזאוי-מרג' הי בהדרכת: ד"ר אילנה דבדבני עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה, הפקולטה ללימודי רווחה ובריאות בית הספר לעבודה סוציאלית מחקר זה נערך בסיוע מענק מחקר מקרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות 00 קרן שלם/ 08/00

2 תוכן העניינים עמוד IV תקציר מבוא. סקירה ספרותית שיטה. ממצאים דיון.. ביבליוגרפיה. נספחים תקציר באנגלית 9 III עמדות אנשי צוות במגזר הערבי כלפי שילובם של אנשים מפגרים בקהילה מייסא מזאוי-מרג' הי

3 תקציר בשנים האחרונות גוברת ההתייחסות לעמדות של כלל הציבור כלפי אנשים מפגרים, כחלק מהחלת רעיון הנורמליזציה ומתן הזכות לאדם המפגר לחיות באופן הקרוב ביותר והכי פחות מגביל, לחיי החברה הכוללת. התפיסה אשר רווחה בעבר, על פיה אנשים בעלי פיגור שכלי מקומם במסגרות מוגנות וסגורות, קיבלה תפנית חדה וכיום היא כוללת התייחסות נרחבת להיבטים המקצועיים בשיקומה של אוכלוסייה זו. כיום ידוע כי תפיסה ויישום של רעיון הנורמליזציה עשויים להשפיע על רמת שילובם של אנשים בעלי פיגור, במערך המגורים הקהילתי, בין אם מעונות פנימייה, הוסטלים או דירות בקהילה. מאחר וידוע כי עמדות מהוות כוח לשינוי והשפעה רבת עוצמה, גם עמדותיהם של אנשי הצוות המקצועיים וסמך- מקצועיים, אשר באים בקשר עם אוכלוסיית האנשים המפגרים, הן בעלות השלכות נרחבות על תהליך השיקום של אוכלוסייה זו ושילובה באוכלוסייה הכללית. מתן הדרכה לצוות המקצועי והסמך-מקצועי עשויה להשפיע באופן ישיר על עמדותיהם של אנשי הצוות, על עמדות כלל האוכלוסייה ועל קובעי המדיניות, ומכאן החשיבות של התייחסות להיבט זה. נושא העמדות של אנשי צוות בתחום השיקום אומנם נחקר בישראל, אולם הוא טרם נבדק מחקרית בקרב אנשי צוות במגזר הערבי. על כן, החשיבות של בדיקת נושא עמדות אנשי צוות מהמגזר הערבי כלפי שילובם של אנשים מפגרים בקהילה. מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעתם של משתנים שונים על עמדות אנשי הצוות הערביים כלפי שילוב האדם המפגר בקהילה. שאלת המחקר המרכזית שנבדקה הייתה האם עמדות אנשי הצוות תימצאנה קרובות לתפיסת הנורמליזציה, באם יימצאו הבדלים בין צוות מקצועי לצוות סמך מקצועי, והאם יימצאו הבדלים בין המסגרות השונות (לשכות רווחה, מעונות פנימייה ודיור קהילתי). המחקר בחן ארבע השערות:. אנשי צוות העובדים במסגרות של דיור קהילתי יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב של אנשים מפגרים בקהילה, מאשר אלה העובדים במעונות פנימייה. IV אנשי צוות משכילים יותר ובעלי הכשרה מקצועית, שהם בעלי תפקידים מקצועיים, יהיו בעלי. עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב בקהילה, מאשר אלה שהם פחות משכילים ומועסקים בתפקידים סמך מקצועיים. יימצאו הבדלים בעמדות אנשי צוות אשר קיבלו הדרכה, לעומת אלה שלא קיבלו הדרכה, ביחס. לשילוב האדם המפגר בקהילה.

4 אנשי צוות צעירים יותר ואנשי צוות נשואים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב אנשים. מפגרים בקהילה, מאשר אנשי צוות מבוגרים יותר ואנשי צוות רווקים. המחקר כלל מדגם של 0 עובדים סוציאליים מלשכות רווחה המפוזרות באזור הצפון, ו 8 - אנשי צוות מקצועי וסמך-מקצועי ממעונות הפנימייה ומהדיור הקהילתי. כל שאלון מולא על ידי אחד מאנשי הצוות לאחר שהביע את הסכמתו להשתתף במחקר. לצורך בדיקת ההשערות נעשה שימוש בשני כלים: סולם עמדות לגבי החיים בקהילה עם אנשים בעלי פיגור שכלי של הנרי ועמיתיו The Community.Living Attitude Scale CLASS-MR (Henry, et. al., 99) שאלון דמוגרפי הכולל פרטים אודות אנשי הצוות, גיל, מצב משפחתי וכיו"ב... כשני שלישים מהאוכלוסייה שנדגמה הן נשים, ללא הבדל מובהק בין המסגרות השונות. חלק ניכר (8% מדיור קהילתי, % ממעונות פנימייה, 8% מלשכות רווחה) מאנשי הצוות הם בסוף שנות העשרים לחייהם או בתחילת שנות השלושים, כאשר העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה מבוגרים באופן מובהק מאלה העובדים במעונות. כמחצית מאנשי הצוות בדיור הקהילתי ובמעונות נשואים, לעומת 90% מעובדי לשכות הרווחה. % מאנשי הצוות בהוסטלים ובמעונות הם בעלי השכלה אקדמאית והיתר בעלי השכלה תיכונית. לעומתם, כל עובדי לשכות הרווחה הם בעלי השכלה אקדמאית וכולם עובדים מקצועיים. כמחצית מהעובדים בהוסטלים ובמעונות הם סמך-מקצועיים, כאשר מעט יותר משליש מהם מועסקים במקצועות נלווים לשיקום וכ % - הינם עובדים בעלי התמחות סמך-מקצועית בשיקום. ממצאי המחקר העיקריים היו כי אנשי צוות מקצועיים הם בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב האדם המפגר בקהילה, מאשר אנשי צוות סמך-מקצועיים. ניתן להסביר ממצא זה בכך שאנשי הצוות המקצועיים רכשו השכלה המבוססת על תכנים טיפוליים וחינוכיים שמקורם בחברה המערבית. ערכים אלו אינם עולים בקנה אחד עם האוריינטציות הערכיות של החברה הערבית בישראל, אלא מהווים מקור לשינוי ערכי ותפיסתי בקרב אנשי המקצוע הערביים; הם עוברים תהליך של סוציאליזציה, רוכשים השכלה ועוברים הכשרה וחשיפה לידע מקצועי עדכני, אשר תורם לשינוי עמדות לכוון חיובי יותר. לעומתם, אנשי V הצוות הסמך מקצועי ברובם בעלי השכלה תיכונית ומקום העבודה שלהם ארעי עבורם, הם לא עברו כל חשיפה לאוכלוסיית האנשים בעלי פיגור שכלי טרם עבודתם הנוכחית. על כן, האמונות והערכים אשר הם חונכו על פיהם ממשיכים ללוות אותם במבגרת עבודתם ומשתקפים בעמדותיהם כלפי האנשים המפגרים.

5 ממצאי מחקר זה וממצאי מחקרים נוספים מספקים בסיס לאמונה כי השקעה בהכשרתם של אנשי הצוות, תוך מתן חשיבות לשינוי עמדותיהם כלפי האוכלוסייה עשויה לתרום לפיתוח של צוות מקצועי המונע על ידי האמונה ברעיון השילוב, המיישם את התפיסה הפילוסופית הזו בעבודתו היומיומית. לממצאי המחקר השלכות ישירות ועקיפות על תהליך השתלבותם של העובדים הסמך-מקצועיים התחומי הרווחה, החינוך, בגופים אמבולטוריים ובמסגרות הטיפול השונות. יישום עקרון הנורמליזציה מופקד במידה לא מבוטלת בידי העובדים הסמך-מקצועיים, המשמשים כאחת מזרועותיה של "הרשות המבצעת" במסגרות שירותי השיקום. הכשרת העובד הסמך-מקצועי והכנתו לפעילות עם אנשים בעלי פיגור שכלי, עשויה למתן חרדות ודעות קדומות בבואו לעבוד עם האוכלוסייה, גם אם היה במגע עם אוכלוסייה זו בעבר. מכאן ניתן לומר כי הכנה מתאימה של העובדים באמצעות קיום של קשרי גומלין עם אדם נכה והוספת ידע והכשרה מקצועית הולמת בזמן קליטתו ושיבוצו של העובד במערכת, יתרמו לפיתוח מיומנויות התנהגותיות ומיומנויות תפקודיות נורמטיביות, כלפי האדם בעל הפיגור. VI מבוא לעמדות הציבור כלפי אנשים מפגרים זיקה לאופי הקשר שלו איתם ולמהותו. חברה בעלת עמדות חיוביות כלפי אנשים מפגרים תאפשר להם למצות את זכויותיהם ולקדם את איכות חייהם בסביבה הכי

6 פחות מגבילה; חברה המאופיינת בגישה פחות חיובית כלפי אנשים מפגרים ואשר תפיסותיה כלפי האדם.(Yuker, 988) המפגר מתאפיינות בדעות קדומות, תצמצם את זכותם של אנשים מפגרים לאיכות חיים מבחינת האדם המסייע, תפיסה חיובית של האדם המפגר או הנכה משמעה הקניית שירות איכותי, המצדד בשילובו המרבי בחברה. משמעות התפיסה האחרת היא לעיתים הקניית שירות המחויב פחות לשילובו ולהתערבותו של האדם החריג בחברה (97.(Wolfensberger, גורם חשוב בהתפתחות העמדה הוא החינוך על פי עקרון הנורמליזציה, עיקרון שנוהגים להדגישו במסגרת הלימודים המקצועיים. לעקרון זה השפעה מרחיקת לכת לא רק על עמדות איש המקצוע אלא גם על שיטות הטיפול שהוא נוקט. ייתכן שקיים כאן קונפליקט בין החינוך לנורמליזציה שמקנות מסגרת קונספטואלית לבחירת המטרות ושיטות ההתערבות של בעלי מקצוע, לבין דעות קדומות ועמדות כלפי אנשים חריגים. על פי פארל, נורמליזציה אמורה ליצור ציפיות ועמדות חיוביות בקרב הבאים במגע ובקשר גם עם אוכלוסיית חריגים 99). (פארל, לחשיפה ללימודים, לתהליך הסוציאליזציה למקצוע ולעקרון הנורמליזציה השפעה על עיצוב העמדות של עובדים כלפי אנשים מפגרים. בין העבודות הראשונות בתחום השיקום שהתייחסו לעמדות כלפי אנשים חריגים ניתן למנות את מחקרם של רייט ורוטשילד (970 Rothchild,.(Wright, ;98 הם ציינו כי עמדות החברה כלפי אנשים חריגים, בדומה לאלה שכלפי קבוצות מיעוט, מלוות במערך של דעות קדומות ועמדות שליליות, המתבטאות לעתים בהתנהגות מסתגרת ומתבדלת. בנושא העמדות כלפי אנשים מפגרים נהוג להבחין בין קבוצת העובדים המקצועיים כגורמים מטפלים, ובהם עובדים סוציאליים, רופאים, מחנכים ופסיכולוגים, לבין עובדים סמך-מקצועיים ומתנדבים. הראשונים מודעים יותר למרכזיותה של העמדה כלפי האדם המפגר בזכות הידע הנרכש בתקופת הסוציאליזציה למקצוע, המגבש ומעדן תפיסות, ואילו העובד הסמך-מקצועי חווה את העמדה יותר מבחינה רגשית ופחות מבחינה קוגניטיבית או אידיאולוגית, ולעתים אף משלב עמדותיו בנושא,(989) חרדות ועמדות קדומות (הוזמי, 997 ). בהקשר לעמדותיהם של עובדים סמך-מקצועיים ציינה ברזון כי בשל העובדה שהעובדים הם חלק מן האוכלוסייה הכללית, הם מבטאים כלפי האדם המוגבל עמדות הדומות לאלו הרווחות בחברה. יש להניח, שבשל העדר ידע עלול העובד הלא מקצועי לגלות חרדה ושיפוטיות במגעו עם אדם חריג. כפי שמסביר הוזמי (997), דפוסי התנהגות אלה עלולים לחפות על בורות.

7 אחד המשתנים החשובים המשפיעים על עמדתו של האדם כלפי קבוצת המיעוט הוא מידת המגע (contact) והחשיפה ליחידים בקבוצות המיעוט Yuker,988).(Florian & Kehat; ;987 משום כך ניתן להניח כי חשיפת כוח אדם סמך-מקצועי למגע עם אדם חריג תביא לשינוי בעמדותיהם כלפיו (בכיוון חיובי או שלילי). שינוי זה עלול לנבוע מעצם ההיכרות עם האדם החריג והשונה וההתנסות במילוי צורכי הקיום היומיומיים שלו. - מכיוון שאנשי צוות - הן עובדים מקצועיים והן סמך-מקצועיים הם האמונים על יישום מטרות של סוכנויות שירות, הרי גם אם המטרות הן לכיוון הכלה ושילוב, הרי ככל שהצוות כולל יותר עובדים סמך-מקצועיים, כך תהיינה עמדותיהם כלפי שילוב פחות חיוביות והן עלולות להוביל לעצירת.(997 ההצלחה של השילוב, שכן העמדה משפיעה גם על הפרקטיקה (הוזמי, השערת המחקר היא, שאימון והכשרה לרעיון הנורמליזציה ושילוב האדם המפגר בקהילה של הבאים במגע אתו ישפר את עמדותיהם בנושא וימתן חרדה ודעות קדומות. בשירותי הרווחה בישראל עובדים סמך-מקצועיים הם משאב חשוב בצד העובדים המקצועיים. עובדים כאלה פועלים במקומות שבהם אין די עובדים מקצועיים כדי לספק מענה לכל הצרכים והבעיות בקהילה. במגזר הערבי הוקמו כמה מסגרות לאנשים חריגים ברוח הנורמליזציה והשילוב בקהילה, כגון דיור קהילתי ומעונות פנימייה. צוות העובדים כולל עובדים מקצועיים וסמך-מקצועיים, כמתואר לעיל. מטרתה של עבודה זו היא לבדוק את עמדותיהם כלפי נורמליזציה ושילוב ואת השפעת עמדותיהם על עבודתם היומיומית, שהיא מצידה משפיעה על חיי היומיום של חניכיהם. המחקר יתמקד בבדיקת הבדלים בעמדות כלפי שילוב בקהילה בין אנשי צוות מקצועיים ואנשי צוות סמך-מקצועיים. תוצאות המחקר ישקפו מעין תמונת מצב לגבי עמדותיהם של אנשי צוות במגזר הערבי כלפי עקרון השילוב של אנשים מפגרים בקהילה ויסייעו לקובעי המדיניות בפיתוח שירותים לאוכלוסיית האנשים עם פיגור במגזר הערבי. כן עשויות להיות לתוצאות המחקר השלכות על הכשרתם של עובדים סמך-מקצועיים לאוכלוסייה החריגה שעמה הם באים במגע. אישוש השערת המחקר אודות הקשר בין אימון והכשרה להפנמת רעיון השילוב של האדם המפגר בקהילה לבין עמדות המעריך הבא אתו במגע, ילמד על הצורך להרחיב את ההכשרה והחינוך לכל אדם שיבוא בקשר עם האדם המפגר. חשיפה והתנסות ברעיון השילוב עשויים למתן חרדה ודעות קדומות.

8 ספרותית סקירה הפיגור השכלי הגדרת א. המחקר עוסק באנשים העובדים עם אנשים מפגרים בשכלם. בספרות המקצועית קיימות כל מיני הגדרות של פיגור שכלי. אחת החדישות שבהן היא זו של האגודה האמריקאית לפיגור השכלי משנת 99, אשר ניסתה לשפר את ההגדרות הקיימות על ידי שילוב מדדים נוספים. היא (AAMR) אמנם הדגישה שציוני ה- IQ, שהיו חלק בלתי נפרד מן ההגדרה הם אכן תנאי הכרחי לקיום הפיגור השכלי, אך בשום מקרה אינם תנאי מספיק. ההגדרה מציבה שלושה קריטריונים ברורים וספציפיים לפיגור שכלי:. מגבלה משמעותית בתפקוד הנוכחי, שמתבטאת בתפקוד אינטלקטואלי נמוך במידה משמעותית מהממוצע (שתי סטיות תקן).. מגבלה זו מתקיימת בו-זמנית עם מגבלה בשניים או יותר מתחומי המיומנויות ההסתגלותיות האלה: תקשורת, עזרה עצמית, חיי יומיום, מיומנויות חברתיות, שימוש במשאבים קהילתיים, הכוונה עצמית, בריאות ובטיחות, תפקודים עיוניים, פנאי ותעסוקה.. המגבלה מתגלה לפני גיל 8. עמדות ב. עמדה היא מעין מפתח ליחס כלפי אובייקט מסוים. ריבוי ההגדרות של המושג מלמד על מורכבותה. באופן כללי ניתן לחלק הגדרות אלו לשתי קבוצות: הגישה החד-ממדית והגישה הרב-ממדית. הגישה החד-ממדית אלפורט 9) (Allport, הגדיר עמדה כמצב של נכונות נפשית, המאורגנת בעזרת הניסיון המשפיע באופן ישיר על תגובת היחיד כלפי כל אובייקט או מצב שעמו הוא קשור. הגדרות נוספות.(Rosenberg, 9) ברוח זו ניתן למצוא אצל ברובולד (970 (Bruvold, וכן אצל רוזנברג בגישה החד-,(Heider, 98) (Festinger, 97) ממדית ניתן לכלול גם את "תיאורית האיזון" של פסטינגר והיידר שלפיה אימוץ עמדה שלילית מסייע לאדם להגיע לאיזון (קונסוננס). הפגישה עם האדם החריג היא מצב בלתי מוכר ובלתי מובנה מבחינה קוגניטיבית. למשל, אדם הבא במגע עם אדם חריג מרגיש מאוים, שכן האיזון הקוגניטיבי שלו מופר בשל היווצרות מציאות חדשה. תחושת החרדה הנובעת מאיום זה גורמת להתרחקות מאובייקט החרדה. התנהגות מתבדלת זו מתורצת בין השאר בסטים של אמונות המסייעות לחסל את הדיסוננס הקוגניטיבי ולהגיע לאיזון מחודש.

9 הגישה הרב-ממדית גישה זו ממתנת את האוריינטציה ההתנהגותית של המונח עמדה. היא מבוססת על הטענה, כי בכל מצב אנושי קיימים שלושה מרכיבים קיומיים: לדעת, לפעול ולהרגיש. קרץ' (9 (Krech, הגדיר עמדה כמערכת, פחות או יותר קבועה, שיש בה שלושה מרכיבים מרכזיים סביב אובייקט אחד: המרכיב - הקוגניטיבי, שכולל אמונות תפיסות (המידע הקיים) לגבי אובייקט, המרכיב האפקטיבי רגשות, - העדפות או אי העדפות לגבי האובייקט, והמרכיב ההתנהגותי נטיית המעריך להתנהג או לפעול בצורה מסוימת כלפי האובייקט המוערך, בהקשר חברתי ספציפי. הספרות העוסקת בחקר העמדות מלמדת על מורכבותה של העמדה ולפיכך מדגישה את הצורך בהגדרת עמדה באופן רב-ממדי. על פי גישה זו, מידת האפקט של אדם על זולתו נמצאת בקשר גומלין,(98) הדוק עם תהליכים פסיכולוגיים נוספים. בהקשר הנדון הסבירה עמינדב כי המרכיב הקוגניטיבי בעמדה נמצא במתאם עם המרכיב האפקטיבי. כלומר, הפרט מגבש את עמדותיו ואמונותיו כלפי הגורם המוערך גם על פי מידת האפקט (הרגש) שיש לו כלפיו. עמדות הציבור כלפי האדם המפגר בשכלו עד לאחרונה שלטה הגישה שעמדת החברה כלפי האדם החריג דומה לעמדתה כלפי קבוצות (Wright,98).(Rothchild, 970) מיעוט אתניות (או דתיות), והיא שלילית מעיקרה ריט מתייחסת למיתוסים בהם מחזיקה החברה כלפי אנשים חריגים, כגון "מיתוס הטרגדיה", שלפיו מזוהה החריגות עם אסון. עמדה זו באה לידי ביטוי בהימנעות מיצירת קשר חברתי עם האדם החריג, בחוסר נכונות להעסיקו ואף להימצא בקרבתו. גם היום יחס החברה אל האדם החריג והמוגבל הוא מורכב, רב-ממדי ומושפע במידה רבה מאמונות וגישות המקובלות בחברה בתקופה נתונה 98). (בריאן, רייטר וניומן, המחקרים הרבים שנערכו בשנים האחרונות על עמדות כלפי אנשים מפגרים הראו שהעמדות של כלל הציבור כלפי אנשים מפגרים הן סטריאוטיפיות ושליליות. הם מציינים שהדעה הקדומה נגד אנשים חריגים טבועה עמוק בתרבות וסיבתה העיקרית היא נורמות המייחסות חשיבות רבה לשלמות הגוף,98; חמיאל,98). (זכאי המרכיב הרגשי בעמדות החברה משתקף ביחסה המפלה כלפי קבוצת מיעוט, יחס הגורר (997).(Wright, סנקציות התנהגותיות (99 נסים ציינה, כי דחיית החברה את האדם המוגבל מבטא סנקציה חברתית כלפי אדם שהפר את חוקיה ואת תביעותיה לבריאות יופי, עצמאות ואי כוח פיזי, (Yuker, 988) כלכלית. תלות בהקשר זה ציין יוקר כי אנשים עם חריגות מזוהים יותר עם חריגותם ופחות עם שאר מאפייניהם.

10 המחקרים הראו שהתגובות המתעוררות אצל האדם כלפי אדם מפגר הן פחד, ביקורת חרדה, יתר, הימנעות ממגע והתעלמות ספונטנית. לעתים מתרחשת הכללה לתחומים רחבים כמו יותר, התעלמות מתכונות אישיות אחרות של החריג (עמינדב, 98). הגישה המסורתית גורסת שהאדם המפגר הוא חסר אונים וזקוק להשגחה ולטיפול, אין מצפים ממנו לדבר ואין מביאים בחשבון את מאמציו להיות פעיל בחברה. גישה כזאת רואה את האדם החריג כאדם הזקוק להשגחה בלבד, אשר אינו מסוגל לתרום לחברה (קרלסון, 98). בסקירה היסטורית של עמדות הציבור כלפי אנשים מפגרים מדווח על עמדות שליליות עקביות, המשפיעות על תחומים אחרים, כגון תעסוקה, חינוך, רפואה ומגורים (97.(Wolfensberger, (Kastner,Repuci, & Pezzoli, 979) באחד המחקרים של קסטנר, ריבושי ופיזולי נמצא, שקיימת קבלה חיובית של אנשים מפגרים בשכלם על ידי הקהילה. הנשאלים טענו שהם מוכנים לשילוב אנשים מפגרים בקהילה בלא חשש להתנגדות מצד הציבור. כאשר העמידו שאלון לנשאלים, בו נאמר שהבתים הסמוכים להם מוצעים להוסטלים לאנשים מפגרים בשכלם, עמדות אלו השתנו. ההנחה הייתה שנוכחות איום ממשי לקבוצת הניסוי עוררה עמדות שליליות יותר. מסקנות החוקרים הייתה, שאנשים עשויים להדחיק את עמדותיהם או שהם אינם מודעים להן, אך כשקיימת מעורבות אישית, עמדות אלו משתנות (עמינדב, 98). אותה תופעה מצא ג'ונס (97.(Jones, במחקרו נמצאו תגובות כלליות חיוביות כלפי נושאים כמו פיתוח תוכניות לאנשים עם פיגור שכלי, אך כאשר דנו בקירוב האנשים המפגרים הנבדקים על ידי השמה בקהילה, תעסוקה בקהילה, מגורים וכדומה, בלטו הדחייה והעמדות השליליות בקרב הנבדקים. מתברר אם כן, כי מרבית המחקרים בחקר עמדות מצביעים על כך שעמדותיהם של כלל הציבור כלפי אנשים מפגרים הן שליליות וסטריאוטיפיות. אמנם יש גם עמדות מוצהרות חיוביות, אך הן "נעלמות" בעת מעורבות אישית ואיום ממשי. אופיין של עמדות הציבור כלפי אנשים מפגרים הוא בעל חשיבות רבה. תמיכה וקבלה ציבורית הן בין הגורמים החשובים ביותר בהצלחת שיקומם ושילובם של אנשים מפגרים בשכלם בקהילה. משתנים המשפיעים על התפתחות העמדה: משתנים סוציו-דמוגרפיים - לגילו של האדם שעמדתו נבדקת קשר לעמדותיו כלפי אדם חריג (הוזמי, 997). קביעה זו גיל מבוססת על ההנחה, כי בתהליך הסוציאליזציה מגבש הילד את עמדותיו כלפי בני אדם. בגיל החביון עדיין אין לו עמדה מגובשת משלו ועמדותיו תלויות לרוב בעמדות הוריו או בעמדות "זולת משמעותי" (9.(Rogers; עם זאת, נוטים לראות בגיל זה שלב התפתחותי שבו הילד מסוגל לפעול באופן אישי

11 . עם מניעים וציפיות בתחום החברתי. נמצא שבגיל ההתבגרות עמדותיו של הנוער הן לרוב שליליות נסים (997) ציינה כי התכונות הסטריאוטיפיות המיוחסות לאדם חריג עשויות להתהוות אצל מתבגרים הנמצאים בשלב של גיבוש דימוים העצמי ובפרט אם לאותם מתבגרים דימוי עצמי יורד. ככל שעולה גילו של האדם כך מתמתנות עמדותיו השליליות כלפי החריג 997; (הוזמי, נסים, 997). כך למשל, קשישים מגלים עמדות חיוביות יותר כלפי אנשים חריגים בהשוואה לאנשים צעירים יותר. בהתבסס על מחקרים אלה הערכנו, כי נחקרים צעירים יותר יהיו בעלי עמדות שליליות יותר כלפי חריגים ביחס לזולת המבוגר יותר. - מין בתרבותנו עדיין בנים מקבלים עידוד להיות תחרותיים, אסרטיביים ובלתי אמוציונליים, ואילו בנות מעודדות להיות בלתי תחרותיות, תלותיות ואמוציונליות. בהתאם לכך בנים מפתחים אוריינטציה להישגיות ובנות אוריינטציה כלפי הזולת 997). (נסים, טענה אחרת היא כי דרכי הלימוד השונות נותנות לגיטימציה רבה לבנות לבטא רגשות ולהתרכז באינטראקציות בין-אישיות, בעוד אצל בנים הסוציאליזציה היא לכיוון ביצוע מטלות, הישגיות ותחרותיות (980.(Coleman, ואמנם, נמצא כי עמדות כלפי אנשים מפגרים חיוביות יותר באופן משמעותי אצל נשים מאשר גברים. לבנות מתבגרות עמדות חיוביות יותר מאשר לבנים כלפי אוכלוסיות חריגות בכלל וכלפי אנשים מפגרים בפרט ) Bialler, 98). במחקר שנעשה בישראל נמצא, כי לצעירות בנות קיבוץ ועיר עמדות חיוביות יותר מאשר לבנים כלפי אנשים חריגים 989) Shurka,.(Florian, Weisel, Kravitz, & כן נמצא שנשים אמנם נטו יותר מגברים לומר שלום ולהציג את עצמן לפני האדם המפגר, אבל גברים הסכימו להיעשות חברים של אנשים מפגרים. מחקר אחר, על עמדות ילדים כלפי בני אותו הגיל הלוקים בפיגור שכלי, מצא שבנות הן בעלות עמדות חיוביות יותר מבנים Sinkfield,) Sparrow, Alison, ההנחה במחקר זה היא, כי עובדות יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר מעובדים.(& Karnilowics, 99 כלפי שילוב בקהילה. - השכלה אין ממצאים אחידים בנושא: במספר מחקרים נמצא מתאם בין רמת השכלה לבין Corman & ) עמדות כלפי פיגור שכלי (970,(Cottwald, ובמחקרים אחרים נמצאו ממצאים סותרים.(Gottlieb, 97 בהתייחס למנבאים דמוגרפיים של חיפוש עזרה וקבלת הפיגור אצל הורים לילדים מפגרים נראה, שההורים בעלי החינוך הגבוה יותר, המשתייכים למעמד חברתי גבוה יותר ושלהם מספר ילדים קטן יותר, מקבלים את עובדת פיגור ילדם טוב יותר ונוטים להתמודד עם קשיים שצצים על ידי שימוש במקורות עזרה חיצוניים. מסקנה כללית זו הולמת מחקרים המראים שרמה סוציו-אקונומית גבוהה

12 7 יותר ורמת השכלה גבוהה יותר קשורות לעמדות חיוביות יותר כלפי חיפוש עזרה וכלפי האדם המפגר עצמו 977) &Geller,.(Farber מרכיב תרבותי הימצאות ילד מפגר במשפחה עלול ליצור דילמה תרבותית הנובעת מהתנהגות ערכית ועמדות שהתרבות מייחסת לילד החריג. למשל, חברה תחרותית, תעשייתית ומטריאליסטית נוטה לראות באנשים מפגרים פרטים שלא הולכים עם הזרם, כך שבמשפחה בחברה כזו משפיע הקונטקסט התרבותי-חברתי על התפתחות הרגש והעמדה כלפי האדם המפגר בשכלו 98). (עמינדב, כשאנו לכן, באים לבדוק גישות ועמדות לתופעות חברתיות מסוימות, עלינו להביא בחשבון את המרכיב התרבותי של החברה שבה הן נבדקו. בחברה הישראלית, המשתנה האתני והתרבותי הוא בעל חשיבות עצומה, בהיותה חברת מהגרים הקולטת אוכלוסיות מתרבויות שונות. קבוצות תרבותיות אלו נטו לשמור על ערכים ומנהגים האופייניים לתרבות המקור. בדיקת משתנה זה בהקשר לעמדות כלפי אנשים חריגים חשובה במיוחד כאשר המטרה היא נורמליזציה - שילוב האדם החריג בקהילה כחלק נורמלי ממנה. בשני המגזרים העיקריים בישראל, היהודי והערבי, מצויות תת-קבוצות אתניות שלכל אחת מהן תפיסות תרבותיות ייחודיות, וטרם נוצרה בה תרבות אחידה. בחברה היהודית המערבית הציפייה מן האדם המוגבל היא שהוא יוכל למלא את הפונקציות המצופות ממנו בחברה ולאמץ לעצמו סגנון חיים נורמטיבי כפי יכולתו. לכן ניתן להניח שיהודים ממוצא אירופי ואנגלו-סכסי יהיו בעלי עמדה חיובית יותר כלפי המוגבל 98). (פלוריאן וקאתז, לעומת זאת, ליהודים ממוצא מזרחי גישה פטליסטית לאנשים מוגבלים. המוגבלות מפורשת אצלם כעונש משמים וכנובעת מכוחות על-טבעיים, ולכן גם בלתי ניתנת לתיקון באמצעים רפואיים-טיפוליים. מכאן הגישה של קבלה פסיבית של הגורל ורחמים כלפי אנשים חריגים (פלוריאן וקאתז, 98). בחברה הערבית בישראל שלוש קבוצות אתניות שונות - מוסלמים, נוצרים ודרוזים, אולם במחקר הנוכחי לא ייבדקו הבדלים בעמדות בין פרטים ותת-קבוצות אלא עמדות של קבוצת מיעוט אחת (ערבית) אנשי צוות - משלושת הקבוצות. דרכים לשינוי עמדות מגע בספרות מתואר, כי נבדקים שלא הכירו אדם מפגר באופן אישי נטו להעדיף הפרדה של מפגרים מהקהילה (97 Corman,.(Gottlieb & מחקרים שנעשו בתחום מראים כי במגע קודם, מקרי ולא

13 97) Davis, (Gottlieb & אך מפגש מתוכנן 8 מתוכנן אין די כדי לגרום להיווצרות עמדות שליליות ומובנה מביא לשינוי העמדה לכיוון חיובי (נסים, 997). במחקר שהתנהל במקור בקנדה ציפו (99 Micheal,,(Laura, Spreen, & החוקרים שבהשוואה לתוצאות שהשיג אחד מהם כ - שנה לפני כן, תהיה תפיסת הפיגור השכלי חיובית יותר. (Spreen, 977) השערה זו אוששה. הסבר אפשרי הוא שבשנים שחלפו מאז המחקר הראשון הייתה מדיניות אקטיבית של ביטול מוסדות ושילוב בקהילה. יתר על כן, ביטול המיסוד הביא לכך שיותר ילדים עם פיגור שכלי נשארים בתוך הקהילה, והדבר מביא לחשיפה מוקדמת יותר של ילדים ללא מוגבלויות אל ילדים עם מוגבלויות, ואיתה מגדיל את המודעות כלפיהם ואת הידע עליהם. נראה אפוא שבעקבות יישום השינויים בחקיקה ובשיטות החינוך, ביטול ההפרדה ושילוב האנשים המפגרים בקהילה והעלאת המודעות, שכלי. ידע התרחש שינוי חיובי בעמדות כלפי אנשים עם פיגור הקשר בין הידע של אנשים על אנשים מפגרים לבין עמדותיהם כלפי אנשים מפגרים נבדק לא פעם, והממצאים אינם אחידים. נמצא כי עמדות של אנשים שופרו באופן משמעותי לאחר הרחבת הידע שברשותם (980 Gottlieb,.(Donaldson, ;980 דובדבני (98) מדווחת על מתאם חיובי גבוה בין ידע של סטודנטים לעבודה סוציאלית לבין עמדותיהם כלפי שילוב נכים בקהילה. במחקר אחר נמצא כי.(Greenbaum & Wang, 9) לידע יש השפעה מעטה, אם בכלל, על שינוי עמדות בכיוון חיובי עם זאת נמצא, כי עמדות פחות חיוביות כלפי אוכלוסיית היעד קשורות בדרך כלל לחוסר ידע של הגורם המעריך אודות נושא החריגות (988 Salasek,.(Geskie & חינוך וסוציאליזציה קנדל-גרוס (987) מציינת, כי במספר מחקרים נמצאו שילדים להורים בעלי עמדות חיוביות כלפי אנשים מפגרים מפתחים גם הם עמדות חיוביות. אחרים מדברים על פיתוח אמפתיה כלפי אנשים מוגבלים כדרך לשינוי עמדות, באמצעות שלושה מרכיבים: מעורבות אישית, חינוך והתנסות, שכוללת גם מגע פיזי (הוזמי, 997). בתכנון התערבות לשם שינוי עמדות יש להתייחס לשלושה מרכיבים אלה באופן משולב. מגע מוגדר כתהליך אינטראקציה, שבו עצם החשיפה לנושא החריגות גוררת תהליך למידה, הפרה של האיזון הפנימי והשפעה כלשהי על תהליכים קוגנטיביים, אפקטיביים והתנהגותיים. בעל עמדה שלילית נרתע מיצירת קשר עם הקורבנות של עמדתו ומשום כך, מגע הוא תנאי בסיסי להיחשפות לאנשים עם חריגות ולפיכך גם לתהליך שיביא לשינוי עמדות (לוי-שגב והרץ-לזרוביץ, 98).

14 9 עמדות אנשי צוות כלפי האדם המפגר בשכלו לעמדותיהם של אנשי הצוות השפעה רבה על התנהגותם כלפי מי שהם באים במגע איתו. לעמדות שליליות של אנשי צוות בכירים ישנה השפעה על הפניית משאבים, על פיתוח שירותים ועל יישום תוכניות טיפול מתאימות (עמינדב, 98). סטודנטים להוראה דיווחו שהם מעדיפים לא ללמד ילדים מפגרים, בנימוק שקיימת מעט הערכה להוראת אוכלוסייה זה לעומת הוראת בעלי נכויות אחרות (עמינדב, 98). אולי זה ממצא נוסף התומך בממצאים המלמדים שתחום הפיגור השכלי הוא בעל ההערכה השלילית ביותר מבין הנכויות. בבדיקת עמדות של צוותים חינוכיים וטיפוליים במעונות לאנשים מפגרים לגבי החניכים המפגרים ועבודתם באופן כללי נמצאו עמדות שליליות וחוסר שביעות רצון כללית. כן נמצא שעמדותיהם של קבוצות אנשי מקצוע, למשל מורים, שליליות יותר כלפי פיגור שכלי מאשר אלו של אנשים שעסקו במקצועות שונים לחלוטין מהוראה וטיפול. נבדקו גם עמדותיהם של אנשים שעוסקים בהוראה, חלקם בחינוך מיוחד עם ילדים מפגרים בשכלם וחלקם בחינוך רגיל. החוקרים מצאו שהמורים לחינוך מיוחד שעבדו עם ילדים מפגרים היו פחות אוטוריטטיביים, פחות תומכים בהפרדה, בהשמת האדם המפגר במוסד, ומוכנים יותר למגע אינטימי איתו. כך דיווחו גם סטודנטים לחינוך מיוחד. הם היו בעלי תקוות רבות יותר לעתידו של האדם המפגר ונטו לתמוך פחות בהפרדתו ובהשמתו במוסד. נמצא שעמדותיהם שונות מאלו של סטודנטים ומורים כלליים. יתר על כן, המורים לחינוך מיוחד היו הקבוצה היחידה שהייתה לה נכונות למגע אינטימי עם האדם המפגר, וזה כנראה תומך בממצא שמגע אישי משנה עמדות (עמינדב, 98; הוזמי, 997). לעומת זאת מחקר אחר הראה, שסטודנטים להוראה הביעו עמדות שליליות לגבי הוראת ילדים מפגרים וכלפי הילדים המפגרים עצמם ותמכו בהפרדתם ובהשמתם במוסדות. החוקרים מסבירים ממצא זה בכך, שכאשר הם לימדו ילדים מפגרים, מרביתם התנסו בתסכולים הנובעים מהשקעת כמות רבה של אנרגיה בהוראה, בעוד הצלחה נראית לעין רק לעיתים רחוקות, וחוויות מסוג זה אינן מעודדות עמדה אוהדת (עמינדב, 98). חשוב לציין כי הממצאים אינם חד-משמעיים ורוב המחקרים הם מתחום החינוך ולא מתחום העבודה הסוציאלית. עמדות האוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית כלפי האדם המפגר מחקרים שנערכו בישראל ב 0 - השנים האחרונות גלו שינויים משמעותיים בין הקבוצות האתניות השונות בעמדות שלהם כלפי חריגות. הערבים בישראל נחשבים בדרך כלל לקבוצה הומוגנית,

15 0 אף שיש בה מוסלמים, נוצרים ודרוזים, שדוברים אותה שפה ולהם מנהגים ואופן חיים דומה ) Sharab;.(97, Smooha, 98 בשני מחקרים שנעשו בישראל השוו החוקרים בין עמדות של הורים ערבים להורים יהודים כלפי ילדם המתבגר החריג. הורים ערבים דיווחו שבנם דורש יותר זמן מהרגיל כדי לבצע את הפעולות היומיומיות יותר מאשר דיווחו הורים יהודים. הורים יהודים נטו לדווח שילדם החריג עצמאי למדי בקבלת החלטות, בעוד הורים ערבים נטו לדווח שהחלטות ילדם החריג נעשו בתוך המשפחה. רוב ההורים היהודים חשבו שבנם החריג היה מסוגל לעבוד זמן מלא או חלקי, בעוד חצי ממספר הנשאלים הערבים ענו שילדם החריג בכלל אינו מסוגל לעבוד (שורוקה ופלוריאן, 98; 98). בנושא של נכונות הורים להיעזר במקורות עזרה מהקהילה (פורמלית), הורים ערבים נוטים לסמוך על המשפחה הרחבה (בלתי פורמלית), ואילו הורים יהודים נוטים לסמוך יותר על מקורות אישיים ועל קשריהם עם מקורות חוץ, לרוב שירותים מקצועיים שיקומיים. אחת ההנחות שנמצאו במחקר היא שיהודים ממוצא מערבי שהם הורים לילד חריג סובלים.(Wright, 98) מרגשי אשמה, וכתוצאה מכך מרגישים רגש של אחריות לגורל בנם בהמשך נמצא, שכתוצאה מרגשי האשם יכולות עמדותיהם והתנהגותם כלפי ילדם החריג להיות יותר חיוביות (988 Shurka-Zernitsky,.(Florian, Weisel, Kravetz, & לעומת זאת, הורים ערבים לא מרגישים רגשי אשמה אלא בושה. החשש והרגישות מתגובתם של אחרים יגידו") ("מה הטו את עמדותיהם כלפי אנשים חריגים לכיוון שלילי יותר. ההבדלים בתגובות מבוססים על הבדלים בתרבות. פלוריאן (99) בדק קשרים אינטימיים בסקאלה של אהבה וחיבה בתוך משפחות יהודים וערבים. הממצא המעניין ביותר שלו הוא בדבר ההשפעה של הימצאות ילד חריג במשפחה על חיי הנישואין של ההורים. זוגות ערבים, הורים לילד עם חריגות, דיווחו על קשר אינטימי פחות בהשוואה לקבוצת ביקורת, בעוד זוגות יהודים עם ילד חריג תיארו את יחסיהם כאינטימיים יותר בהשוואה לקבוצות ביקורת. נראה שהטיפול המתמשך בילד החריג במשך שנים, המוערך חברתית בסביבה היהודית יותר מאשר בסביבה הערבית, גרם לחיזוק הקשר הרגשי בין בני הזוג היהודים, בעוד הקונפליקט התמידי בין הצורך "להחביא" את הבעיה ובין הצורך בעזרה ובתמיכה השפיע לרעה על חיי.(Florian, 99) הנישואים בין הזוגות הערבים, אשר השתקף בדיווח על יחסים פחות אינטימיים בנושא זה חשוב לציין, שיש כמה תת-קבוצות הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית, אשר טרם נחקרו, כמו היהודים העולים מאתיופיה וקבוצות של בדווים בחברה הערבית, אשר היו בעבר ניידים.

16 אפוא, ברור, שהבדלים בין עמדות כלפי אנשים מפגרים מושפעים מאוד מהתרבות, חשוב לכן לבדוק מהן העמדות של אנשי צוות במגזר הערבי כלפי שילוב אנשים מפגרים בקהילה. אסור לשכוח, שמדובר בקבוצת מיעוט משנית - אנשים חריגים- בתוך קבוצת מיעוט ראשונית - ערבים בישראל. ושילוב האדם המפגר בקהילה נורמליזציה ג. במשך כל ההיסטוריה ובכל החברות האנושיות היה יחס דואלי לאדם המפגר בשכלו: מהיחס הקיצוני ביותר, של תת-אדם המאיים על החברה, ועד לקדוש וטהור. עד סוף שנות ה 0 - היה מקובל להרחיק את האדם המפגר בשכלו מסביבתו הטבעית ולהשימו במוסד למשך כל ימי חייו.(segregation) ניסח באנק-מיקלסון (99) לראשונה מדנמרק את הרעיון של נורמליזציה, כגישה מנחה לטיפול באנשים בעלי פיגור שכלי. הגישה דוגלת במתן אפשרות ללוקים בפיגור שכלי לנהל חיים הדומים לחיים."99 נורמליים במידת האפשר. בשלב מסוים היא קיבלה ממד חוק "חוק לטיפול באנשים מפגרים, בשוודיה נוסחה באותה שנה מטרת הטיפול בילדים מפגרים כך: "יש לאפשר לאנשים מפגרים דפוסים ותנאים בחיי היומיום שיהיו קרובים ככל האפשר לנורמות ולדפוסים של הזרמים המרכזיים בחברה" (נירג'ה, 99). תנועת האי-מיסוד שצמחה בשנות השבעים הביאה להשקפה של מתן זכויות אנושיות לאדם המפגר והצורך להביאו לידי תפקוד עצמאי בקהילה. העיקרון המונח ביסוד השקפה זו הוא, שמאחר שאנשים מפגרים הם מרכיב טבעי בכל חברה, אין לראות בהם קבוצה מיוחדת שיש להפרידה, אלא לקבלם כחברים שווי זכויות בקהילה. זהו עקרון הנורמליזציה, שגרם לשינוי בראיית צרכיו האנושיים של האדם המפגר ובכללם צרכיו החברתיים. עקרון הנורמליזציה הוא הזכות לחיות את החיים בצורה הכי פחות מגבילה והכי קרובה לנורמה (נירג'ה, 99). עקרון הנורמליזציה עומד היום בבסיס כל התפיסה של אנשי השיקום. עיקרון זה יצא כנגד הגישות שדגלו בבידוד ובהפרדת האדם המפגר מהקהילה. עצם ההפרדה נתפסת כהפליה, ולעומתה מבטיח עקרון הנורמליזציה לאדם המפגר קיום נורמלי ככל האפשר (מייקלסון, 97). המושג נורמליזציה מייצג מכלול של מושגים והתייחסויות, כמו השתלבות בקהילה, Cherington & ) אינדיבידואליזציה, עצמאות, חיי חברה, חיי מין, חופש בחירה והזכות להסתכן במילים אחרות, על פי עקרון הנורמליזציה, צרכיו של האדם המפגר אינם שונים.(Dybward, 97 מאלה של הלא-מפגר (97 Dybward,.(Cherington & הנחות היסוד של עקרון הנורמליזציה הן: א. החיים הם תהליך של שינוי, האדם המפגר עובר אותם שינויים (נפשיים ופסיכולוגיים) כמו האחרים ואין להתעלם מהם.

17 ב. ההתפתחות מתרחשת באופן עקבי וניתנת לחיזוי מראש. יש להכין את האדם המפגר לקראת ההתפתחות והשנויים הצפויים כדי שיידע להתמודד עימם בבוא הזמן. ג. צרכיו של האדם משתנים עם הגיל וכמוהם גם צרכיו של האדם המפגר. ד. לכל אדם באשר הוא יש פוטנציאל לצמיחה ולהתפתחות. אמנם אצל האדם המפגר הפוטנציאל מוגבל ותהליך התפתחותו עשוי להיות איטי יותר, אך הוא קיים ויש לפתחו. ה. כל אדם לרבות האדם המפגר זקוק להזדמנויות ספציפיות אשר יביאו אותו לקראת צמיחה. ו. כדי להגיע לידי התנהגות מסתגלת יש לתת לכל אדם לרבות האדם המפגר אפשרויות של התנסות במצבי שליטה על הסביבה, חופש בחירה והחלטה, חקירה, אינטראקציה בין-אישית ופיתוח אחריות אישית. ביישום פילוסופיה זו הלכה למעשה יש לנורמליזציה שני מרכיבים עיקריים: המרכיב הראשון כולל רכיבים אלה השתתפות במערכות קהילתיות יומיומיות נורמליות השתתפות בחיי החברה של הקהילה ובסוגי הפעילויות השגרתיות המאפיינות חיים בקהילה אוטונומיה ביחס לקבלת החלטות באשר לחייהם פיתוח תחרות בהשגת מיומנויות ויכולות שהם משמעותיים עבור התפקוד בחייהם יחס של כבוד המרכיב השני כולל אמצעים הדומים במידת האפשר לאלה המשמשים חברים שאינם חריגים בחברה. בייחוד מדגיש עקרון הנורמליזציה את הצורך להימנע משימוש בשיטות העלולות לתת פומבי למגבלותיהם של אנשים חריגים ובכך לפגוע בציפיות של הבאים עימם במגע נירג'ה.(O Brien, 987) (Nirji, 97) מדגיש, כי בנורמליזציה אין הכוונה להפוך את האדם המפגר לנורמלי, אלא לאפשר לו לחיות על פי דפוסי חיים טבעיים. יש לאפשר לו דפוסי חיים ותנאי חיים שיהיו דומים לאלה של אזרחים אחרים, תוך התחשבות ברמת המוגבלות, הבגרות והאימון הנדרשים ממנו כדי להשתלב בחברה.מבחינה מעשית, מטרת הנורמליזציה היא לממש את הזכויות האנושיות של האדם המפגר. נורמליזציה פירושה השוואת מעמדו של האדם המפגר לזה של שאר בני האדם בכל תחומי החיים כולל זכויות האזרח (מייקלסון, 97). היחס לאנשים מפגרים נקבע במידה רבה לפי אמונות וגישות הרווחות בחברה בתקופה נתונה. בישראל שלטה עד סוף שנות ה 70 - הגישה המוסדית, ורק לאחרונה התחילו להיפתח מסגרות קהילתיות, אשר הטיפול באנשים חריגים בהן הוא בשני כיוונים מרכזיים: פיתוח הפוטנציאל האישי של האדם החריג במטרה להגיע לעצמאות המרבית ולמימוש של איכות חיים, ושילוב האדם החריג בקהילה

18 ובשירותים הניתנים לכל האזרחים, ואף ניצול זכויותיו האזרחיות, כגון הזכות לעבוד, לקבל חינוך ולחיות בתנאי חיים נורמטיביים. בחברה הערבית התחילו להתייחס לנושא בכללותו מאוחר יותר מאשר בחברה היהודית, בעיקר משתי סיבות: האחת, התעלמות של שירותי הרווחה הממלכתיים והמקומיים מהצרכים הקיימים ואי פיתוח שירותים מיוחדים עבור אנשים חריגים, והשנייה, חוסר מודעות בחברה הערבית לצרכים המיוחדים של אנשים מפגרים ולדרכי הטיפול בהם. 99 עד שנת נפתחו בחברה הערבית רק שלושה סוגי מסגרות לאנשים עם פיגור שכלי: עשרה מעונות יום שלא תפקדו ברמה הנדרשת, חמשה מעונות פנימייה שרובם מעונות פרטיים שפוטנציאל הקליטה שלהם מוגבל, והוסטל אחד בכפר יסיף ) Azaiza, לאחרונה השתפר המצב; קיימים עשרה מעונות פנימייה וחמשה הוסטלים לאנשים עם פיגור.(99 שכלי במגזר הערבי. נראה אפוא שגם בחברה הערבית מתחילה לחלחל הגישה של שילוב האדם המפגר בקהילה. סיכום ד. סקירת הספרות הביאה הגדרות של פיגור שכלי, תוארו עמדות כלפי האדם המפגר, איך הן מתגבשות וממה הן מושפעות, וכן איך ניתן לשנותן לכיוון חיובי יותר דרך ההתחברות לאידיאולוגיה הרווחת היום בחברה, והיא עקרון הנורמליזציה ושילוב בקהילה. המגזר הערבי עבר תהליך של סוציאליזציה, ולאחרונה נפתחות בו יותר מסגרות קהילתיות לאנשים עם פיגור שכלי. המחקר הנוכחי בא לבדוק באיזו מידה מושפעים אנשי הצוות במסגרות השונות מתהליך הנורמליזציה ואם יש להם עמדות חיוביות כלפי רעיון הנורמליזציה והשילוב בקהילה. השערות. אנשי צוות העובדים במסגרות של דיור קהילתי יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב של אנשים מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות העובדים במעונות פנימייה.. אנשי צוות משכילים יותר ואנשי צוות בתפקידים מקצועיים מתחום השיקום יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות פחות משכילים ומי שמועסקים בתפקידים סמך-מקצועיים.. אנשי צוות אשר קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקיד ע"י הסוכנות ואנשי צוות המקבלים הדרכה בעבודתם יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות אשר לא עברו הכשרה ועובדים אשר אינם מקבלים הדרכה.. אנשי צוות צעירים יותר ואנשי צוות נשואים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות מבוגרים יותר ואנשי צוות רווקים.

19 השיטה 8 אוכלוסייה א. אוכלוסיית המחקר כוללת אנשי צוות מהמגזר הערבי באזור הצפון העובדים בתחום הפיגור (%) (%) השכלי. שלושים ושניים מהם עובדים במסגרות של דיור קהילתי (הוסטלים), מועסקים במעונות פנימייה, ו- (%) 0 הם עובדים סוציאליים בלשכות רווחה. במחקר השתתפו חמישה הוסטלים, כולם בבעלות פרטית, ארבעה מעונות פנימייה אשר שלושה מהם בבעלות פרטית ואחד בבעלות של עמותה ציבורית, ו- 0 לשכות רווחה. אנשי הצוות במחקר מקיפים את מגוון המקצועות והעיסוקים הקיימים במסגרות שנבדקו: מנהלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, מחנכים ומורים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מדריכים, אמהות בית ומטפלים. העיסוקים קובצו לשלוש קטגוריות לפי ההגדרה הבאה: עיסוק סמך-מקצועי - מדריך, אם בית, מטפל; עיסוק נלווה לשיקום - מורה, מחנך, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, אחות, קלינאי תקשורת; עיסוק מקצועי בשיקום - מנהל, עובד סוציאלי, פסיכולוג. דגימת המסגרות נעשתה בהתאם לאשור שהתקבל מהשרות לאדם המפגר בו אושרה הכניסה למסגרות אלה. מרבית אנשי הצוות בהן, העובדים בתחום הפיגור השכלי, השתתפו במחקר. מציג לוח את מאפייניהם הדמוגרפיים של הנחקרים, תוך השוואה בין המסגרות השונות.

20 לשכות רווחה % N לוח מאפיינים דמוגרפיים של אנשי הצוות לפי סוג המסגרת מעונות פנימייה % N דיור קהילתי % N משתנה הבדל χ²()= מין גבר אישה * χ²()= גיל *** χ²()= מצב משפחתי רווק נשוי גרוש/אלמן *** χ²()= השכלה תיכון חלקי תיכון מלא אקדמאית *** χ²()= תפקיד סמך מקצועי נלווה-שיקום מקצועי-שיקום ** χ²()= וותק בעבודה (שנים) M SD χ²()= היקף מישרה לשבוע) M SD (שעות הערה: ***p<.00 *p<.0, **p<.0, לוח מלמד כי כשני שלישים מן הנחקרים הן נשים, ללא הבדל מובהק בין המסגרות השונות. חלק ניכר מאנשי הצוות הם בסוף שנות העשרים לחייהם או בתחילת שנות השלושים, כאשר העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה מבוגרים באופן מובהק מן העובדים במעונות. כמחצית מאנשי הצוות בדיור הקהילתי ובמעונות נשואים, לעומת 90% מן העובדים הסוציאליים בלשכות. הבדל זה מובהק ותואם את ההבדל שנמצא בגיל הנבדקים (המתאם בין גיל ומצב משפחתי:.=r, 00.>p, עבור ההשוואה בין רווק ונשוי).

21 מעל למחצית מאנשי הצוות בהוסטלים ובמעונות הם בעלי השכלה אקדמאית, ויתרתם (כ- ( % בעלי השכלה תיכונית. כל העובדים הסוציאליים בלשכות הם בעלי השכלה אקדמאית. הבדל זה נובע ממהות ההגדרה של הקבוצות במחקר, והינו מובהק. בהתאם לו ניתן גם להבחין בהבדלי תפקידים בין ההוסטלים והמעונות ללשכות הרווחה: כמחצית מן העובדים בהוסטלים ובמעונות הם סמך-מקצועיים, מעט מעל לשליש מהם עוסקים במקצועות נלווים לשיקום, וכ % - הם עובדים מקצועיים בתחום השיקום. כל העובדים הסוציאליים שהשתתפו במחקר מן הלשכות הינם מקצועיים בתחום השיקום. הבדל זה בין המסגרות מובהק. אנשי הצוות בהוסטלים ובמעונות הם בעלי וותק ממוצע של קרוב לשבע שנים, בעוד שהעובדים הסוציאליים הם בעלי וותק ממוצע של מעט מעל לתשע שנים. מועסקים בממוצע כ- שעות לשבוע. ההבדל מובהק. כל אנשי הצוות במחקר לשכות רווחה % N לוח לוח מציג מאפיינים של הכשרה והדרכה שקיבלו העובדים. מאפייני ההכשרה וההדרכה של אנשי הצוות לפי סוג המסגרת משתנה הבדל מעונות פנימייה % N דיור קהילתי % N χ²()= הכשרה לתפקיד ע"י המסגרת כן לא מסגרת ההכשרה סוכנות מכון אקדמיה *χ²()= משך ההכשרה (חודשים) M SD *χ²()=.9 (p<.0) הדרכה כן חלקית לא לוח מראה כי בממוצע מעט מעל למחצית מן העובדים במסגרות השונות קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקידם ע"י הסוכנות. בדרך כלל נערכה ההכשרה באקדמיה, וארכה בממוצע כ- חודשים. אין הבדלים בנושא ההכשרה בין המסגרות השונות. מרבית אנשי הצוות בכל סוגי המסגרות מקבלים הדרכה, גם אם זו

22 7 חלקית בלבד. בממוצע, כ- % מהם מקבלים הדרכה מלאה, כ- 7% הדרכה חלקית, ו- 7% אינם מקבלים הדרכה כלל. ההבדל בין המסגרות בנושא ההדרכה גבולי ומלמד כי העובדים במעונות זוכים ליותר הדרכה מאשר עמיתיהם בדיור הקהילתי ובלשכות הרווחה. לסיכום, כשני שליש מן הנחקרים הן נשים וכשליש גברים, ללא הבדל בין הדיור הקהילתי, - המעונות ולשכות הרווחה. בשאר המשתנים גיל, מצב משפחתי, השכלה, תפקיד וותק בעבודה, קיים הבדל עקבי בין המסגרות ולפיו שונים העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה מאנשי הצוות בהוסטלים ובמעונות. העובדים הסוציאליים בלשכות מבוגרים מן האחרים, רבים יותר מהם נשואים, השכלתם אקדמאית, כולם מועסקים בתפקידים מקצועיים בתחום השיקום, ואף הוותק שלהם בעבודה רב יותר. משתנים אלה קשורים זה בזה: המתאם בין גיל ומצב משפחתי הוא.=r, (00.>p, עבור ההשוואה בין רווק ונשוי), והמתאם בין גיל וותק בעבודה הוא 7.=r (00.>p). בשאר המאפיינים לא נמצאו הבדלים בין העובדים הסוציאליים בלשכות ואנשי הצוות בהוסטלים ובמעונות. כולם עובדים בממוצע כ- שעות לשבוע, כמחצית מהם קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקיד ע"י - הסוכנות, ורובם זוכים להדרכה מלאה או חלקית. במילים אחרות, אין הבדלים במאפיינים הדמוגרפיים ובשאר מאפייני הרקע בין אנשי הצוות העובדים בדיור הקהילתי ואלו העובדים במעונות. העובדים בלשכות הרווחה שונים מהם בעצם הגדרת מקצועם ותפקידם. לימודיהם האקדמיים הופכים אותם למבוגרים יותר בעת ביצוע התפקיד, והוותק שלהם בעבודה רב יותר שכן עיסוקם הוא מקצועם ואינו זמני. לפיכך, ההבדל בין העובדים בלשכות הרווחה לאלו שבהוסטלים ובדיור הקהילתי הוא למעשה בעיקר הבדל של מקצוע ותפקיד ולא הבדל של מסגרת. המחקר כלי ב. המחקר כלל שני כלים:. שאלון דמוגרפי: כולל פרטים אישים כמו גיל, מין, מצב משפחתי והשכלה, ופרטים אודות העיסוק כמו תפקיד, היקף משרה, וותק בעבודה, הכשרה מיוחדת לתפקיד, וקבלת הדרכה.. שאלון עמדות לגבי החיים של אנשים עם פיגור שכלי בקהילה: CLAS-MR - The Community Henry, Keys, ) של הנרי, קיס, ג'ופ ובלזאצר Living Attitude Scale, Mental Retardation Form שאלון זה כולל 0 פריטים לדיווח עצמי העוסקים בעמדות כלפי שילוב.(Jopp, & Balcazar, 99 בקהילה של אנשים עם פיגור שכלי. הפריטים עוסקים בהעצמה, הרחקת אנשים בעלי פיגור שכלי מן

23 8 הקהילה, השמתם במוסדות מוגנים, ותפיסתם כדומים או שונים מאנשים שאינם בעלי פיגור שכלי. הנבדק מגיב לכל פריט על גבי סקלת ליקרט בת שש דרגות, מ- =מאד לא מסכים עד =מסכים מאד. (Henry, et. al., 99) השאלון נבנה, כאמור, על ידי הנרי ועמיתיו בהסתמך על שאלון עמדות כלפי,(Taylor & Dear, 98) The Community Attitude toward Mental Illness Scale חולי נפש - סקר ספרות בתחום הסינגור העצמי,(self-advocacy) סקר של צרכי הכשרה של צוותים העובדים self-advocates בדיור קהילתי עם אנשים בעלי פיגור שכלי, והתייעצויות עם וצרכנים של שירותים (99) 7 בתחום הפיגור השכלי. על סמך אלו נבנה שאלון בן פריטים אשר נבדק ע"י הנרי ועמיתיו בשלושה מדגמים שונים. ניתוחי גורמים צמצמו את השאלון ל 0 - פריטים והבהירו כי הוא מורכב מארבעה גורמים (ראה נספח א'): פריטים:.,,8,,,,,,,,,,9 8 פריטים:.9,7,0,,,7,8,0 7 פריטים:.,7,,8,9,, פריטים:.,,,9,0,,,,,7,8,0 העצמה (empowerment) - בידוד (exclusion) - מסגרות מוגנות (sheltering) - תכונות משותפות (דמיון - (similarity - חשוב לציין כי לטענתו של הנרי ולפי ממצאיו (99) קיים קשר חיובי מובהק בין העצמה ודמיון, וקשר חיובי מובהק בין בידוד והשמה במסגרות מוגנות. שני זוגות גורמים אלה קשורים ביניהם בקשר כלומר, שלילי. עמדות חיוביות כלפי מגורים בקהילה של אנשים עם פיגור שכלי יתבטאו בציונים גבוהים ב"העצמה" וב"דמיון", ובציונים נמוכים ב"בידוד" וב"מסגרות מוגנות". עקיבויות פנימיות נבדקו ע"י הנרי ועמיתיו (99 Balcazar, (Henry, Keys, Jopp, & ונמצאו סבירות: α=.7 עד 8.=α. השאלון תוקף בעזרת שאלוני עמדות אחרים ואף נמצא בלתי קשור לשאלון של רצייה חברתית 99) al.,.(henry, et. השאלון תורגם לעברית ע"י דובדבני (997) אחר כך תורגם בחזרה לאנגלית על ידי בודק חיצוני, נעשתה השוואה בין שתי הגרסאות וכל 0 הפריטים נכללו בגרסה העברית. הוא תוקף ואף נמצא מהימן בהתייחס לחברה הישראלית (דובדבני, 000). במחקר הנוכחי תורגם השאלון לערבית ותקיפותו נבדקה ע"י שלושה שופטים. במחקר זה נמצאו העקיבויות הפנימיות הבאות: α=.7 α=.7 וללא פריט α=.70 -, α=. העצמה - בידוד - מסגרות מוגנת -

24 9.α=.7 - α=.9, וללא פריט דמיון - עקיבויות פנימיות אלה סבירות, ולפיכך יעשה שימוש במחקר הנוכחי בארבעת הגורמים של הנרי (99 al., (Henry, et. כתתי סקלות, ללא פריטים ו-. ציוני הסקלות חושבו בעזרת ממוצעי הפריטים המרכיבים אותן באופן שציון גבוה יותר מלמד על: העצמה רבה יותר בידוד רב יותר (חיובי), (שלילי), תמיכה במסגרות מוגנות (שלילי), ודמיון רב יותר (חיובי). התפלגות הסקלות קרובה לנורמלית. המתאמים בין ארבע הסקלות מוצגים בלוח להלן. לוח מתאמי פירסון בין הסקלות בשאלון העמדות כלפי החיים בקהילה של אנשים עם פיגור שכלי בידוד מסגרות מוגנות דמיון ***.8 ***.- **8.- העצמה ***.- ***.9 בידוד ***7.- מסגרות מוגנות.(99) הערה: ***p<.00 *p<.0, **p<.0, מתאמים אלה תואמים את הקשרים שנמצאו ע"י הנרי ועמיתיו מאפייני השאלון כפי שנמצאו במחקר זה תואמים את מאפייניו המקוריים, דבר המסייע לחיזוק תקיפותו בהתייחס לחברה Cluster Analysis הישראלית. בהמשך לכך, אף נבדק מבנהו של השאלון וחלוקתו לגורמים בעזרת.Hierarchial ניתוחים אלה מוצגים בנספח ב'. מהלך ג. נערכה פנייה בכתב למנהלי המסגרות השונות והוסברה להם מטרת המחקר. לאחר שנתקבלה הסכמתם להשתתף במחקר נשלחו מראיינים לסוכנויות. המראיינים מילאו את השאלונים עם אנשי הצוות והחזירו אותם בתום התהליך.

25 ל( 0 ממצאים פרק הממצאים פותח בניתוח ההבדלים בעמדות כלפי שילוב בקהילה של אנשים עם פיגור שכלי לפי מין הנבדק, ובבדיקת הקשר של העמדות לגיל הנבדקים. במידה וימצאו הבדלי עמדות בין נשים וגברים או קשר לגילם יערך פיקוח על משתנה (משתנים) זה בעת בדיקת ההשערות. לאחר מכן בוחן הפרק את השערות המחקר לפי סדרן. א. עמדות לפי מין וגיל הנבדקים בדיקת ההבדלים בעמדות, בין נשים וגברים, כלפי שילוב בקהילה של אנשים עם פיגור שכלי, נערכה בעזרת ניתוח שונות מרובה (MANOVA) של ארבע הסקלות לפי מין הנבדק. ניתוח השונות המרובה מוצג בלוח להלן. לוח ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי מין הנבדק F(,) עמדה גברים SD M נשים SD M העצמה בידוד הגנה דמיון.8 F(,)=.8 ניתוח השונות המוצג בלוח אינו מובהק:.מ.) ואף ההבדלים בין גברים ונשים בכל אחת מארבע הסקלות של העמדות אינם מובהקים. לפיכך, אין הבדלים בעמדות לפי מין הנבדק. מתאמי ספירמן בין גיל הנבדקים ועמדותיהם נמצאו לא מובהקים ונעים בין -.=r גיל כלומר, לr=.-0 הנבדקים אינו קשור לעמדותיהם כלפי שילוב בקהילה, ואין צורך לפקח עליו או על מין הנבדק בעת בחינת ההשערות. ב. עמדות לפי מסגרת הדיור השערה טענה כי אנשי צוות העובדים במסגרות של דיור קהילתי יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב של אנשים מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות העובדים במעונות פנימייה. השערה זו נבדקה בעזרת ניתוח שונות מרובה של מרכיבי העמדות לפי סוג המסגרת - דיור קהילתי מול מעונות פנימייה. לשכות הרווחה אינן כלולות בבדיקת ההשערה, שכן, כפי שנאמר לעיל, ההבדל בין העובדים הסוציאליים

26 ל( בלשכות לאנשי הצוות בשאר המסגרות הוא בעיקר הבדל של תפקיד ולא הבדל של מסגרת. הבדל זה נבדק לפיכך בהמשך, בהשערה העוסקת בהשכלה ובתפקיד. לוח מציג את ניתוח השונות המרובה של העמדות לפי סוג המסגרת. לוח ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי סוג המסגרת F(,9) מעונות פנימייה SD M דיור קהילתי עמדה SD M העצמה בידוד הגנה דמיון. F(,9)=.0 ניתוח השונות המוצג בלוח אינו מובהק:.מ.) ולא נמצאו הבדלים במרכיבי העמדות בין העובדים בהוסטלים לעובדים במעונות. השערה, לפיכך, לא אוששה. ג. עמדות לפי השכלה ותפקיד השערה ציינה כי אנשי צוות משכילים יותר ואנשי צוות בתפקידים מקצועיים מתחום השיקום יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות פחות משכילים ומי שמועסקים בתפקידים סמך-מקצועיים. (כזכור, הוגדרו התפקידים בפרק השיטה ). עיון במאפייני העובדים העלה כי כל אנשי הצוות שעיסוקם מקצועי בשיקום (למעט אחד בתפקיד 9%) ניהול) הם בעלי השכלה אקדמאית, רוב אנשי הצוות בעיסוקים הנלווים לשיקום הם אקדמאים מהם), ולעומתם רוב אנשי הצוות בעיסוקים סמך-מקצועיים הם בעלי השכלה תיכונית (8% מהם). כלומר, קיים מתאם בין השכלה ותפקיד, הנובע מעצם הגדרת שני המשתנים. בדיקה של המתאם העלתה כי 7.=r (00.>p, מתאם ספירמן). השערה זו תיבדק בעזרת שני ניתוחי שונות מרובים, עבור השכלה ותפקיד בנפרד, אך יש לזכור את הדמיון הרב הקיים בין שני משתנים אלה. לוח מציג את ניתוח השונות המרובה של עמדות כלפי שילוב בקהילה לפי השכלה.

27 לוח ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי השכלה F(,) השכלה אקדמאית SD M השכלה תיכונית עמדה SD M *....9 העצמה. *** בידוד.7 *** הגנה.0 *** דמיון.9 הערה:,***p<.00.*p<.0,**p<.0 (00.>p). ניתן לראות כי ההבדלים בין ניתוח השונות המוצג בלוח מובהק:.7=(,)F (N=0) בעלי השכלה תיכונית (=N) לבעלי השכלה אקדמאית מובהקים בכל ארבעת המדדים. הממוצעים בלוח מראים כי ציון העמדות של בעלי השכלה אקדמאית גבוה יותר מזה של בעלי השכלה תיכונית במרכיבים של העצמה ודמיון, ונמוך יותר מהם במרכיבים של בידוד והגנה. במילים אחרות, בהתאם להגדרת המדדים כחיוביים (העצמה ודמיון) ושליליים (בידוד והגנה), מתברר כי עמדותיהם של בעלי השכלה אקדמאית מעודדות שילוב המדדים. בקהילה יותר מאשר עמדותיהם של בעלי השכלה תיכונית, בכל לוח 7 מציג את ניתוח השונות המרובה של עמדות כלפי שילוב בקהילה לפי תפקיד. לוח 7 ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי תפקיד F(,) סמך-מקצועי SD M נלווה למקצועי SD M מקצועי בשיקום עמדה SD M העצמה. *** בידוד.87 *** הגנה.0 *** דמיון. הערה:,***p<.00.*p<.0,**p<.0

28 . (p<.00) F(8,7)=.79 ניתוח השונות המוצג בלוח 7 מובהק: ההבדלים לפי תפקיד (One way ANOVA) Post-hoc מובהקים בשלושה מארבעת המדדים: בידוד, הגנה ודמיון. ניתוחי העלו כי לגבי "בידוד" עמדותיהם של עובדים מקצועיים בשיקום מעודדות שילוב בקהילה יותר מעמדותיהם של עובדים בתפקידים מקצועיים הנלווים לשיקום ועובדים סמך-מקצועיים. "הגנה" לגבי נמצא כי עמדותיהם של עובדים סמך-מקצועיים הן הפחות מעודדות שילוב בקהילה, עמדותיהם של עובדים בעיסוקים נלווים לשיקום נמצאות בתווך, ואילו עמדותיהם של אנשי צוות מקצועיים בשיקום מעודדות שילוב במידה הרבה ביותר. לגבי "דמיון" נמצא כי עמדותיהם של עובדים מקצועיים בשיקום ועמדותיהם של עובדים בעיסוקים מקצועיים הנלווים לשיקום מעודדות שילוב בקהילה יותר מעמדותיהם של עובדים סמך-מקצועיים. אין הבדלים לפי תפקיד בעמדות לגבי העצמת אנשים עם פיגור שכלי. בחינת ההבדלים מעלה כי אנשי צוות בתפקידים מקצועיים בשיקום מבטאים עמדות התומכות בשילוב בקהילה יותר מאנשי צוות בתפקידים סמך-מקצועיים. אנשי צוות בתפקידים מקצועיים הנלווים לשיקום חוברים לסמך-מקצועיים בנושא ה"בידוד" ולאנשי המקצוע בנושא ה"דמיון", ואילו בנושא ה"הגנה" הם נמצאים בתווך בין אנשי המקצוע והעובדים הסמך-מקצועיים. לסיכום, הממצאים בנושא ההשכלה מלמדים כי עובדים אקדמאים תומכים בשילוב בקהילה יותר מעובדים בעלי השכלה תיכונית, בכל הממדים של העמדות שנבדקו. במקביל, עובדים מקצועיים בשיקום (בעלי השכלה אקדמאית) תומכים בשילוב בקהילה יותר מעובדים סמך מקצועיים (בעלי השכלה תיכונית בדרך כלל) בשלושה מארבעת הממדים של העמדות. עובדים בתפקידים מקצועיים הנלווים לשיקום (בעלי השכלה אקדמאית לרוב) נמצאים בתווך בין העובדים המקצועיים והסמך-מקצועיים ולעיתים חוברים עם אחת משתי הקבוצות האחרות. הממצאים בנושא ההשכלה והתפקיד אכן, כצפוי, כאשר חקר תואמים, המשמעות של התפקיד לעמדות מרחיב ומפרט את נושא ההשכלה. בכל מקרה, השערה אוששה. ד. עמדות לפי הכשרה והדרכה השערה טענה כי אנשי צוות אשר קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקיד ע"י הסוכנות ואנשי צוות המקבלים הדרכה בעבודתם יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות אשר לא עברו הכשרה ועובדים אשר אינם מקבלים הדרכה. השערה זו נבדקה בעזרת שני ניתוחי שונות 8 מרובים של ממדי העמדות - לפי הכשרה לתפקיד ולפי קבלת הדרכה. לוח מציג את ניתוח השונות של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי קבלת הכשרה.

29 ל( לוח 8 ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי הכשרה מיוחדת לתפקיד F(,8) ללא הכשרה SD M עם הכשרה עמדה SD M העצמה בידוד הגנה דמיון. ניתוח השונות המוצג בלוח 8 אינו מובהק: 8.=(,)F.מ.) ואין הבדלים בממדי העמדות בין עובדים אשר קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקיד ע"י הסוכנות ועובדים אשר לא זכו להכשרה כזו. במילים אחרות, תפיסת המדדים של "העצמה", "בידוד", "הגנה" ו"דמיון" דומה בין עובדים אשר קיבלו ועובדים אשר לא קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקיד ע"י הסוכנות המעסיקה. לוח 9 מתאר את ניתוח השונות המרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי קבלת הדרכה. לוח 9 ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי קבלת הדרכה F(,8) ללא הדרכה SD M הדרכה חלקית SD M הדרכה מלאה עמדה SD M העצמה בידוד.7 ** הגנה דמיון.0 הערה:,**p<.0.*p<.0. (p<.0) F(8,8)=.7 ניתוח השונות המוצג בלוח 9 מובהק: עיון בהבדלים בעמדות בין הקבוצות לפי קבלת הדרכה מעלה כי קיים הבדל יחיד ביניהן - בנושא הצורך במסגרות מוגנות. ניתוחי ANOVA) (One way העלו כי עמדותיהם של מי שמקבלים הדרכה חלקית תומכות בשילוב Post-hoc בקהילה יותר מעמדותיהם של מי שמקבלים הדרכה מלאה או אינם מקבלים הדרכה כלל. אין הבדלים בין הקבוצות לפי קבלת הדרכה בנושאים "העצמה", "בידוד" ו"דמיון". לבסוף, נבחנה השערה זו גם מההיבט של וותק בעבודה והיקף משרה. המתאמים בין וותק בעבודה

30 ל( וארבעת מרכיבי העמדות נמצאו לא מובהקים ונעים בין -.0=r לr=.-. המתאמים בין היקף משרה ומרכיבי העמדות נמצאו אף הם לא מובהקים - בין -.=r לr=.-. לסיכום, עמדות העובדים כלפי שילוב בקהילה לא נמצאו שונות לפי קבלת הכשרה לתפקיד, ובדרך כלל גם לא לפי קבלת הדרכה. וותק בעבודה והיקף משרה אף הם אינם קשורים לעמדות. קבלת הדרכה נמצאה משמעותית לממד אחד של העמדות, אך מאחר וההבדל יחיד וכיוונו אינו ברור (מקבלי הדרכה חלקית נמצאו תומכים בשילוב בקהילה יותר מן האחרים) אפשר והוא מקרי. השערה לא אוששה. ה. עמדות לפי גיל ומצב משפחתי השערה טענה כי אנשי צוות צעירים יותר ואנשי צוות נשואים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי שילוב מפגרים בקהילה מאשר אנשי צוות מבוגרים יותר ואנשי צוות רווקים. כזכור, נמצא במחקר זה המתאם המקובל בין גיל ומצב משפחתי, לפיו צעירים יותר נוטים להיות רווקים ומבוגרים יותר - נשואים מתאם ספירמן). השערה זו תיבדק בעזרת שני ניתוחי שונות מרובים, עבור גיל ומצב,p<.00,r=.) משפחתי, אך יש לזכור את הקשר הקיים בין שני משתנים דמוגרפיים אלה. לוח 0 מציג את ניתוח השונות המרובה של העמדות לפי גיל הנבדקים. לוח 0 ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי גיל F(,) עמדה גיל - SD M גיל - SD M גיל + SD M העצמה בידוד הגנה דמיון.,F(8,8)=.8 ניתוח השונות המוצג בלוח 0 אינו מובהק:.מ.). לא נמצאו הבדלים בממדי העמדות לפי קבוצות הגיל השונות, בהתאם למתאמים הלא מובהקים אשר תוארו בתחילת הפרק. לוח מתאר את ניתוח השונות המרובה של העמדות לפי מצבם המשפחתי של הנבדקים.

31 לוח ניתוח שונות מרובה של העמדות כלפי שילוב בקהילה לפי מצב משפחתי F(,) SD עמדה רווק נשוי SD M M העצמה בידוד.0 * הגנה. * דמיון. הערה: 0.>p*., (.p<.0) F(,)=. ניתוח השונות המוצג בלוח אינו מובהק: עיון בלוח אך גבולי. מלמד כי בשני ממדים נמצאו הבדלים מובהקים בין אנשי צוות רווקים ונשואים: "הגנה" ו"דמיון." ממוצעי העמדות בממדים אלה מבהירים כי בשניהם העובדים הנשואים תומכים בשילוב בקהילה יותר מן הרווקים. לסיכום, לא נמצאו הבדלים בעמדות לפי גיל הנבדקים, אך יתכן וקיימים הבדלים לפי מצבם המשפחתי. בשני ממדים של העמדות נמצאו אנשי צוות נשואים תומכים בשילוב בקהילה יותר מאנשי צוות רווקים, אך מובהקותו של כלל הניתוח גבולית. כלומר, אפשר וקיים הבדל בעמדות לפי מצב משפחתי, אך הדבר דורש מחקרים נוספים. השערה לפיכך לא אוששה, אך יתכן וקיימת נטייה בכיוון ההשערה בכל הנוגע למצב המשפחתי של אנשי הצוות.

32 7 ו. סיכום השערות המחקר עסקו בבחינת עמדותיהם של אנשי צוות כלפי שילוב מפגרים בקהילה לפי מסגרת העבודה (דיור קהילתי מול מעונות), השכלה ותפקיד, הכשרה והדרכה, גיל ומצב משפחתי. העמדות חולקו לארבעה ממדים: העצמה, בידוד אנשים עם פיגור שכלי, תמיכה בהשמתם במסגרות מוגנות, ותפיסתם כדומים לאנשים בעלי מנת משכל ממוצעת. ציונים גבוהים יותר ב"העצמה" וב"דמיון", וציונים נמוכים יותר ב"בידוד" וב"הגנה" מלמדים על תמיכה רבה יותר בשילוב מפגרים בקהילה. ממצאי המחקר מלמדים כי השכלת העובדים ותפקידם הם המשתנים המרכזיים היוצרים הבדלים בעמדות. לעומתם, מסגרת העבודה (דיור קהילתי מול מעונות), הכשרה מיוחדת לתפקיד, הדרכה בעבודה, וכן גיל ומצב משפחתי כמעט ואינם מבדילים בין העמדות של העובדים בקבוצות השונות. נמצא כי עובדים אקדמאים תומכים בשילוב בקהילה יותר מעובדים בעלי השכלה תיכונית, בכל ארבעת הממדים של העמדות. בהתאם לכך, עובדים מקצועיים בשיקום (בעלי השכלה אקדמאית) נמצאו תומכים בשילוב בקהילה יותר מעובדים סמך-מקצועיים (בעלי השכלה תיכונית בדרך כלל) ברוב ממדי העמדות (למעט בנושא ההעצמה). עובדים בתפקידים מקצועיים הנלווים לשיקום אחיות מורים, (למשל, וקלינאי תקשורת, בעלי השכלה אקדמאית לרוב) נמצאו בתווך בין העובדים המקצועיים והסמך-מקצועיים "הגנה"), (עבור לעיתים דומים לעובדים המקצועיים "דמיון") (עבור ולעיתים לסמך-מקצועיים (עבור "בידוד"). אנשי הצוות בהוסטלים ובמעונות נמצאו דומים זה לזה מבחינת עמדותיהם כלפי שילוב מפגרים בקהילה. כמו כן, עובדים אשר קיבלו הכשרה מיוחדת לתפקיד ע"י הסוכנות המעסיקה אותם נמצאו לא שונים בעמדותיהם מעובדים אשר לא זכו להכשרה כזו. קבלת הדרכה אינה משמעותית לעמדות גם היא, ואף וותק בעבודה והיקף משרה אינם קשורים למידת התמיכה בשילוב בקהילה. גיל הנבדקים לא יצר הבדלים בעמדות, אך יתכן ויש משמעות למצב המשפחתי של אנשי הצוות, אם כי ממצא זה עלה כגבולי. אנשי צוות נשואים נמצאו נוטים לתמוך בשילוב בקהילה יותר מאנשי צוות רווקים בכל הנוגע להשמה במסגרות מוגנות ולתפיסת הדמיון לאנשים עם פיגור שכלי.